בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
צבא וביטחון 
30 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה: "ישראל נתפסה לא מוכנה"  

30 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה: "ישראל נתפסה לא מוכנה"

 
צבא וביטחון |
 

3 עשורים אחרי ההתקוממות הפלסטינית הנרחבת, כשהשטח עומד בפתחו של גל התנגדות חדש, הדרג הבכיר שהיה שם - מדבר. המח"ט שטוען כי פניו של הרמטכ"ל "היו חיוורים כמו הקיר". ראש השב"כ שמצהיר כי ישראל "הופתעה מעוצמת הבערה". וגם: יועצו של שר הביטחון רבין, שחזה את התחוללות האירועים הקשים – שנתיים לפני שפרצו • פרויקט מיוחד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בווידאו: עימותים אלימים בין פלסטינים לכוחות הביטחון באינתיפאדה הראשונה


 
 
 

לא היה זה אירוע אחד שהוביל לתקופה הקשה של למעלה מחמש שנות עימות. לא היה זה אדם אחד, או צד אחד, שהביאו להתקוממות העממית הראשונה של הציבור הפלסטיני, הן בעזה והן ביהודה ושומרון, כנגד ישראל. מה שלימים תיקרא האינתיפאדה (התקוממות, בערבית) - ובחלוף השנים האינתיפאדה הראשונה - הייתה מכלול של עוינות, של כעס ורתיחה, של תסיסה ובעבוע, בלב הרחוב הפלסטיני.


עשרים שנה לאחר שישראל כבשה את השטחים מידי ירדן במלחמת ששת הימים, המתיחות בין כוחות הצבא והרשויות בישראל לאזרחים הפלסטינים תחת שלטונה, ובפרט הצעירים שבהם, הגיעה לנקודה שספק אם מישהו היה מסוגל למנוע ממנה מלהתפרץ. ואכן, נקודת השבר, זו שרבים טוענים שהובילה לפרוץ האירועים, הגיעה.

 

 
עימותים קשים בין מפגינים לחיילים באינתיפאדה הראשונה
 עימותים קשים בין מפגינים לחיילים באינתיפאדה הראשונה   צילום: AP 
 

8 בדצמבר 1987, צומת ניסנית שבצפון רצועת עזה: משאיתו של הרצל בוקובזה, אזרח ישראלי מאשדוד, פוגעת במונית פלסטינית בה היו שמונה אנשים, פועלים ממחנה הפליטים ג'באליה. ארבעה מנוסעי הרכב נהרגו. התחושה בקרב הפלסטינים הייתה שהאירוע לא היה עוד תאונת דרכים קשה, אך תמימה, אלא מעשה נקם לרצח של סוחר ישראלי, יומיים קודם לכן, בעזה.


למחרת, 9 בדצמבר - היום (שבת) לפני 30 שנה בדיוק - פרצה האינתיפאדה. ההתקוממות הפלסטינית הייתה עצמאית בתחילה, עממית.

 

שר המדע לשעבר, ח"כ יעקב פרי (יש עתיד), מי שהיה ראש השב"כ בימים הטעונים ההם, טוען שהאינתיפאדה הייתה התפרצות ספונטנית ולא אירוע שתוכנן מראש. "בשטח התרחשה פעילות מאוד אינטנסיבית של מה שהיה קרוי אז ועדות עממיות, כמעט בכל נקודה ביהודה ושומרון וברצועת עזה" אומר פרי בשיחה עם חדשות עשר.

 

ד"ר מרדכי קידר, מזרחן מהמחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן, טוען כי מה שמייחד את האינתיפאדה הוא לא רק העממיות שלה אלא סוג האנשים שלקחו בה חלק - צעירים, סטודנטים, בעלי מקצועות חופשיים, אשר גילם לרוב לא עלה על 25. מדובר בדור הפלסטיני הראשון שנולד לתוך המציאות של שלטון ישראלי בשטחים, דור שנולד לאחר 1967 - דור שלא הכיר את המרות הירדנית כלל וכלל, אלא רק את החיים בצלה של ישראל. ד"ר קידר אומר שהטיפול הלקוי של ממשלות ישראל בנושא הפלסטיני, בדגש על הצעירים, יצר פצצת זמן - כזו שרק חיכתה לרגע הנכון להתפוצץ.

 

 
הדור הצעיר עמד מאחורי פרוץ האירועים
 הדור הצעיר עמד מאחורי פרוץ האירועים   צילום: AP 
 
 

אל"מ (במיל') משה גבעתי, מי שפיקד במהלך האינתיפאדה על גזרת טול כרם וקלקיליה, ובהמשך הקים והיה למפקדה הראשון של חטיבת יהודה, הפועלת בחברון, הרגיש את התסיסה מקרוב. "שנה לפני האינתיפאדה הרגשתי שהשטח מתחיל לבעור מלמטה" אמר בשיחה עם חדשות עשר השבוע, "התחילו להיות הפגנות בסדרי גודל שלא הכרנו עד אז בחברון, בעיקר בקרב הסטודנטים הפלסטינים".


עם פרוץ האינתיפאדה, גבעתי ראה מהשטח את חוסר המענה של צה"ל כולו להתקוממות. לטענתו, ישראל "חד משמעית נתפסה לא מוכנה". הפקודות בצה"ל, עם פרוץ האינתיפאדה, היו סותרות, והצבא לא ידע מה לעשות - "הוא היה במבוכה" אומר גבעתי, "לא היו למערכת את האמצעים לטפל בהתפרעויות".

 

לכתבות נוספות בחדשות עשר >>

בתגובה לירי הרקטות: צה"ל תקף שוב מטרות חמאס ברצועת עזה

מגישה לשעבר בפוקס: "טראמפ נישק אותי על שפתיי"

בידי המשטרה הקלטות סתר בהן משוחח ביטן לכאורה על שוחד

 

השטח הפלסטיני ראה כי התגובה הצה"לית לא הייתה חריפה וכי לא מתבצע דיכוי ביד קשה. "המערכת הביטחונית הופתעה מעוצמת הבערה" אומר ח"כ פרי, "גורמי המודיעין והגורמים המבצעיים בשטח היו צריכים להתארגן מחדש".

 

בנוגע להתנהלות הגוף עליו הוא פיקד, שרות הביטחון הכללי, אומר פרי כי הם נערכו יחסית מהר, ונתנו תשובות מודיעיניות לשטח, אלא שהכמות הגדולה של המשתתפים, והאקראיות של ההפגנות, לא אפשרה טיפול יעיל. "עשינו תורות מודיעיניות שאפשרו לנו לעצור פה ושם את אלו שעמדו מאחורי המהומות - המסיתים" הוא טוען, "אך בתי הכלא לא יכלו להכיל את הכמויות. הייתה תנועה סיבובית של אנשים שנעצרו ושוחררו. גם כשדיכינו את ההנהגה, צצו מנהיגים חדשים בשטח".

 

 
חוסר מוכנות ישראלית - איש כוחות הביטחון באינתיפאדה הראשונה
 חוסר מוכנות ישראלית - איש כוחות הביטחון באינתיפאדה הראשונה   צילום: AP 
 

אך לא רק שב"כ היה אמון על הטיפול באינתיפאדה, הייתה זו צרה שרבצה לפתחם של הרמטכ"ל, דן שומרון, שר הביטחון יצחק רבין, וראש הממשלה יצחק שמיר (שכיהן ברוטציה עם שמעון פרס בממשלת האחדות). אל"מ גבעתי מספר כי זומן לישיבה של הפיקוד הבכיר בצה"ל, עם שר הביטחון, ימים ספורים לאחר שפרצה ההתקוממות. הוא מתאר תחושת לחץ וחוסר אונים בקרב הפיקוד הבכיר: "הסתכלתי על הפנים של הרמטכ"ל שומרון - הם היו חיוורים כמו הקיר. כולם היו מבוהלים, צה"ל היה בפאניקה".

 

ראה את הנולד


פרופ' משה מעוז, מהחוג לאסלאם ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, היה אחד מהיועצים הבכירים לענייני ערבים של שר הביטחון יצחק רבין. בספרו "המנהיגות הפלסטינית בגדה המערבית", שראה אור בשנת 1985, שנתיים לפני פרוץ האינתיפאדה - ואותו העביר לידיהם של השר רבין וראש הממשלה (דאז) פרס - כתב מעוז כי בעתיד "תצמיח (הגדה) הנהגה צעירה וקיצונית יותר מקרב האינטליגנציה - הסטודנטים, בעלי המקצועות החופשיים - ותחדש את המאבק הפוליטי, בין השאר באמצעות מרי אזרחי ופעולות אלימות נגד ישראל, מתוך תחושות של תסכול וייאוש עמוקים עקב הגברת קצב ההתנחלויות היהודיות ותהליך הסיפוח של השטחים".


הספר של מעוז הגיע לאנשים הנכונים, בזמן הנכון, אך לא קיבל לדבריו את המשקל הראוי לו. גם 30 שנה אחרי האירועים הקשים של האינתיפאדה הוא חש מתוסכל, דווקא מהסיבות שהוא צפה את העתיד לבוא, ושיתף את שר הביטחון, אך טיעוניו לא התקבלו ולא הופנמו על ידי המערכת הביטחונית.

 

 
לא הפנימו את האזהרות? פרס ורבין
 לא הפנימו את האזהרות? פרס ורבין   צילום: אורי הרצל-צחיק, דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון 
 

חמאס - מארגון קטן וחברתי למעצמת טרור איסלמית


חמאס הוא ארגון הטרור המשמעותי ביותר איתו נאלצה להתמודד ישראל בעשור האחרון. באמתחתו של הארגון מצבור נשקים רב והוא הריבון השולט על חיי היום יום של קרוב לשני מיליון פלסטינים ברצועת עזה. איך הפך אותו ארגון קטן, שקם בימיה הראשונים של האינתיפאדה ההיא, למעצמה החולשת כיום על השטח העזתי?


על מנת להבין זאת יש לשאול תחילה אם לישראל היה קשר או אינטרס להקמת הארגון. ח"כ פרי דוחה על הסף את הטענות שהושמעו בעבר על כך שהשב"כ הוא שעמד בפועל מאחורי הקמת הארגון. "הביקורת לא נכונה", מדגיש פרי, אך מציין שבבסיס הדברים יש נכונות לכך שהרצון הישראלי היה שיוקם גוף נגדי לאש"ף. "במשך הרבה שנים ישראל חיפשה איזשהו ארגון שיתעמת איתם", הוסיף.


ד"ר קידר מצטרף לפרי וטוען שישראל לא עמדה מאחורי הקמת החמאס, וביסוסו כארגון טרור. לצד זאת, קידר מוסיף פרטים על השנים שקדמו לאינתיפאדה, והקשר שבין מקים חמאס, השייח' אחמד יאסין, למתאם פעולות הממשלה בשטחים בתחילת שנות השמונים, מי שיהיה לימים שר הביטחון, תת-אלוף בנימין (פואד) בן אליעזר.


ברחוב הפלסטיני העני והמובטל, תופעת הסמים והאלכוהול רווחה מאוד. "כדי להזין את התמכרותם", טוען קידר, "נהגו הפלסטינים המכורים לפרוץ מדי יום לבתים רבים בערים בדרום הארץ".

 

תופעה זו לא זכתה לטיפול מספק מצד הרשויות בישראל. באופן מפתיע, פנה השייח' יאסין למתאם הפעולות בשטחים והציע לו כי ישראל תשקיע כספים ביוזמה שלו להקמת מכוני גמילה למכורים, בחללים הסמוכים למסגדים בעזה. בן אליעזר נענה לבקשה והעביר סכומים גדולים של כסף ליאסין, כך מספר ד"ר קידר. הכסף שהגיע מישראל אכן גמל אנשים מסמים ואלכוהול, והביא לירידה בכמות הפריצות, אך שנים ספורות לאחר מכן, אותם מכורים, הפכו להיות החיילים הראשונים של החמאס באינתיפאדה.

 

 
שב"כ לא עמד מאוחרי הקמת החמאס. ח"כ יעקב פרי
 שב"כ לא עמד מאוחרי הקמת החמאס. ח"כ יעקב פרי   צילום: קובי גדעון / לע"מ 
 

ירושלים - בירת ישראל או אינתיפאדה שלישית?


על פי נתוני ארגון "בצלם", האינתיפאדה הראשונה גבתה את חייהם של 160 אזרחים ישראלים, ו-1,162 פלסטינים. האינתיפאדה הגיעה לסיומה באופן רשמי עם חתימת הסכמי אוסלו, ב-1993, אך בכירים במערכת הביטחונית של אותה התקופה טוענים שהתסיסה החלה לדעוך עוד קודם לכן, כתוצאה מההתעשתות של צה"ל, ומהנחישות וההיערכות המחודשת שלו בשטחים.


30 שנה חלפו. פעולות הטרור הפלסטיני רק הלכו וגברו, הלכו והחמירו. האינתיפאדה השנייה החלה פחות מעשור לאחר סיומה של הראשונה, וגם היא דוכאה רק לאחר מספר שנים. באופן כללי, ברחוב הפלסטיני חל שינוי בגישה איתה הוא מגיע לקו העימות. דומה שהתסיסה הגדולה ביותר כיום נוגעת לירושלים בכלל, ולהר הבית בפרט. בהקשר זה, פרופ' מעוז רואה בכל שינוי בסטטוס קוו - כפי שראינו בשבוע האחרון - כזרז לאינתיפאדה נוספת. מעוז נחרץ בעמדתו - "זה רק עניין של זמן".


מנגד, גם ח"כ פרי וגם ד"ר קידר סבורים כי לא צפוי גל משמעותי של התקוממות פלסטינית בשנים הקרובות. שניהם חושבים כי הסיכוי הגדול ביותר לפרוץ מהומות בגדה המערבית יהיה קשור למצבו הבריאותי של הנשיא עבאס, ולקרבות הירושה שיגיעו אחרי לכתו.

 

 
לא צופה גל התקוממות בשנים הקרובות. ד"ר מרדכי קידר
 לא צופה גל התקוממות בשנים הקרובות. ד"ר מרדכי קידר   צילום: צילום מסך 
 

בראייה המדינית, גורס ראש השב"כ לשעבר פרי כי ישנו "חוסר אמון טוטאלי בין הצדדים". לדעתו, "צריך לבנות מחדש יסוד ותשתית של אמון". פרי מאמין כי מדינת ישראל צריכה לשאוף להידברות, "צריך לפרוץ את הקיפאון - היפרדות באופן הדרגתי היא אינטרס של שני הצדדים", סיכם.


בסופו של שבוע בו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מכריז על הכרה בירושלים - בירת ישראל, ועל העברה אפשרית של השגרירות האמריקנית לעיר, התסיסה ברחוב הפלסטיני לא מראה סימנים של דעיכה. שלושים שנה חלפו מפרוץ ההתקוממות ההיא ובינתיים, בירושלים - שלושה ימים בלבד מאז הצהרתו של טראמפ - העתיד אינו ברור.

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by